נקי נ' "איילון" חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובעת ילידת 1936, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 20.10.06 עת נסעה באוטובוס של אגד. הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את עצם קרות התאונה אך זנחה את ההכחשה בסיכומיה. אשר על כן המחלוקת בין הצדדים נוגעת אך ורק להערכת הנזק.

פרופ' צ. מילגרום מונה כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה. בחוות הדעת מתאר פרופ' מילגרום כי הנתבעת סיפרה לו כי לאחר התאונה המשיכה לנסוע לביתה באוטובוס שבו נפלה. התאונה ארעה ביום שישי בשעה 10:00 בבוקר והתובעת פנתה לקבלת טיפול רפואי רק ביום ראשון שלאחר התאונה. התובעת חשה כאב בגבה וכן סבלה מכאב בכתף ימין ובצלעות. המומחה מתאר מפי החולה כי סבלה מכאב בכל גופה אך בעיקר בגפה העליונה הימנית. התובעת תארה בפני המומחה כי היא סובלת מכאבים ליליים בידה הימנית ובכתפה הימנית הדומיננטית.

בתיאור הבדיקה הקלינית מיום 14.6.09 מתאר המומחה כי נמצאו הגבלות קלות בתנועת הכתף "דו צדדית". המומחה מתאר כי ההגבלות בתנועה בכתף צד שמאל "יותר מרשימות משמאל מאשר מימין". המומחה איבחן קרע מסיבי של השרוול המסובב וקבע כי הקרע הינו תוצאה של שינויים ניווניים ולא של שינויים טראומתיים.

המומחה מסכם כי הנכות של התובעת בכתף ימין היא 20% וכך הדבר גם לגבי כתף שמאל. המומחה מציין כי אינו מוצא קשר ישיר בין תאונת הדרכים ובין הנכות בכתף ימין או שמאל.

התובעת חולקת על עמדת המומחה ולכן העבירה אליו שאלות הבהרה ובהמשך המומחה אף נחקר.

בתשובה לשאלות הבהרה ציין המומחה כי לתובעת היתה נכות זמנית של 20% כתוצאה מן התאונה למשך 36 ימים.

בחקירתו עומת המומחה עם היבטים שונים של חוות הדעת. המומחה נשאל האם לא יתכן כי הקרע בכתף נגרם מנפילה והאם העובדה שיש קרע בשתי הכתפיים יכולה לנבוע מכך שהתובעת נפלה בשתי הזדמנויות שונות, בכל פעם בכתף אחרת. המומחה השיב כי נפילה אכן יכולה לגרום לקרע בכתף ואולם במקרה זה הקרע אינו כתוצאה מנפילה אלא כתוצאה מניוון. לשאלת ב"כ התובעת, כיצד הוא יודע זאת, סיפק המומחה שתי תשובות, האחת –"רואים את הגיד, רואים שהחלק שנשאר הוא דק מאוד. העובי הממוצע של הגיד זה 6 מ"מ פלוס מינוס. העובי שלה הוא פחות" (עמ' 3 שורה 15). והשניה - "נפילה שגרמה לקרע מסיבי כואב מאוד וזה לא סתם נפילה ולא סתם כאבים ומשהו לא מגיע אחרי חצי שנה פעם ראשונה" (עמ' 4 שורה 5). כיוון שבמקרה דנן התובעת התלוננה לראשונה על כאב בכתף חמישה חודשים אחרי התאונה, הסיק המומחה כי הקרע לא יכול להיות כתוצאה מן התאונה.

בתשובה לשאלות בא כוח הנתבעת שב המומחה והבהיר כי אין לדעתו כל קשר בין מצב כתף ימין ובין התאונה.

התובעת ביקשה בסיכומיה לדחות את חוות הדעת של המומחה ולקבוע כי הנכות בגובה 20% בכתף ימין היא כתוצאה מן התאונה. ואלה נימוקיה:

אין תיעוד רפואי שמוכיח כי לפני התאונה היו תלונות, בדיקות או תוצאות של בדיקה המוכיחות כי היה קרע בכתף לפני התאונה.

המומחה אישר כי נפילה יכולה לגרום לקרע. העובדה כי התובעת מבוגרת אין בה כשלעצמה כדי להוכיח כי היו לה שינויים ניוונים בכתף והעובדה שהתובעת נפלה פעמיים מטה את מאזן ההסתברויות לכך שהקרע נוצר כתוצאה מן התאונה.

הנתבעת נסמכת בטיעוניה על תשובות המומחה ועל קביעותיו ומבקשת לקבל אותן. היא מפנה לכך שהתובעת לא התלוננה על הפגיעה בכתף סמוך לתאונה אלא רק 5 חודשים לאחר מכן ולכן השינויים הניווניים הם תוצאה של הגיל ועייפות החומר. עוד מציינת הנתבעת כי המומחה ציין בחוות דעתו כי הנכות אף חמורה יותר בכתף שמאל. מכל הטעמים הללו סבורה הנתבעת כי אין לתובעת נכות צמיתה כתוצאה מן התאונה . עוד מציינת הנתבעת כי לא התקיימו נסיבות המצדיקות פיצוי מיוחד בגין הנזק הלא ממוני. התובעת לא פנה למיון לאחר התאונה ואין עדות לפיזיותרפיה, אין שבר ואין תקופת אי כושר ארוכה.

התובעת מציינת מנגד כי נקבעה לתובעת נכות זמנית של % 20 ל- 36 ימים כתוצאה מן התאונה וכי כיוון שמדובר באישה מבוגרת והיו לה תחלואים קודמים יש ליתן לה פיצוי בהתאם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי מקובלת עלי עמדת המומחה ולפיה לא ניתן לקשור בדרגת ההסתברות הנדרשת במשפט האזרחי את הפגיעה בכתף ימין לתאונה. המומחה נתן הסבר מניח את הדעת לכל השאלות שהתעוררו. לנוכח עובי הגיד של התובעת כפי שנצפה על ידי המומחה, והכאב הצפוי לאחר קרע טראומתי, מקובלת עלי מסקנת המומחה לפיה הקרע בכתף ימין אינו תוצאה של התאונה. מקבלת אני את הערתו של ב"כ התובעת כי היה על המומחה לפרט בחוות דעתו את הנימוקים הנ"ל , ואולם אין בעובדה כי הללו לא פורטו בחוות הדעת, כמו גם בעובדה שלא נמצא תיעוד על קרע בכתף, קודם לתאונה, כדי לשנות מן המסקנה אליה הגיע המומחה.

יצויין כי קיים צילום של הכתפיים משנת 2003, היכול להעיד על תלונות קודמות בכתפיים. ואולם התובעת טוענת כי בעובדה שרואים בצילום ניוון בכתף שמאל ולא בכתף ימין יש כדי להעיד כי הקרע בכתף ימין הוא תוצאה של התאונה. בעניין זה השיב המומחה (עמ' 4 ש' 25-32), כי על אף שכבר בשנת 2003 היה ניוון בחלק השרוול המסובב הגורם לקרע, לא ניתן היה לגלות זאת בצילום. מה שנראה בצילום כתף שמאל הוא ניוון של חלק אחר בכתף (החלק הגרמי) ולא של השרוול המסובב. לכן, לא ניתן ללמוד מן הצילום על העדר קרע בכתף, לפני התאונה.

נוכח המסקנה אליה הגעתי בשאלת הקשר הסיבתי בין הקרע בכתף ימין ובין התאונה הרי שיש לקבוע לתובעת פיצוי בגין הנזק הלא ממוני והעזרה בהתחשב בכך שלא נגרמה לתובעת נכות צמיתה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין זה: את הנכות הזמנית בשיעור 20% למשך 36 ימים, ואת העובדה שהיא מצטרפת לנכות קיימת, אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין הנזק הלא ממוני בסך של 9,000 ₪ וכן פיצוי עבור עזרה והוצאות בסך של 2,000 ₪ ובסך הכל, 11,000 ש"ח.

בנוסף תשלם הנתבעת שכר טרחת עורך דין בסכום של 1,430 ש"ח; תשיב את האגרה ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן את הסכום ששולם עבור חקירתו של פרופ' מילגרום. החזר הסכום האחרון מתחייב משמצאתי כי היה מקום לזמן את המומחה לחקירה ללא קשר לתוצאותיה.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ב, 01 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.